• שלמה יצחקי

ראיון למגזין "עדיף" כממונה ראשי על יחסי עבודה

כותרת

עו"ד שלמה יצחקי: "התרומה של ארגוני המעסיקים להתפתחויות בתחום העבודה מאוד משמעותית וחשובה"


כותרת משנה

"הם היו בחוד החנית והובילו תהליכים שבעקבותיהם הממשלה הלכה", מסביר מי שהיה במשך 22 שנים מנהל היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה וממונה ראשי על יחסי עבודה במשק - בריאיון לרגל קבלת מגן ההוקרה בכנס המעסיקים של עדיף תקשורת | המגן מוענק ליצחקי על תרומתו רבת השנים להתפתחות מערכת יחסי העבודה והפנסיה בישראל



במשך כ-22 שנים, החל משנת 1996, שימש עו"ד שלמה יצחקי כמנהל היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - וממונה ראשי על יחסי עבודה במשק. פרק זמן נכבד ותפקידים משמעותיים שמיקמו אותו בצומת של הכרעות גורליות ומשמעותיות במישור היחסים שבין מעסיקים לעובדים.

במסגרת התפקיד, היה יצחקי רשם ההסכמים הקיבוציים; מתווך, בורר ומגשר בסכסוכי עבודה (קיבוציים) מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה; יוזם של הסדרים מיוחדים לעובדים ומעסיקים לפי חוקי העבודה השונים ועוד.

יצחקי, שכיהן תחת 13 שרים ו-11 מנכ"לים, אישר לרישום עשרות אלפי הסכמים קיבוציים; פעל להוצאת יותר ממאה צווי הרחבה להסכמים קיבוציים בהיקף ארצי ובענפי העבודה השונים. בכללם צו הרחבה להסכם פנסיה חובה. הוא ניהל מאות גישורים, תיווכים ובוררויות בסכסוכי עבודה קיבוציים; הסדיר מאות צווים מיוחדים לפי חוקי העבודה (חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר, חוק הסכמים קיבוציים ועוד); פעל להסדרת נושא הכללת פיצויי פיטורים בשכר העבודה (לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים) והפרשת הפיצויים לקופות (לפי סעיף 14 לחוק) ובכלל זה הוצאת האישור הכללי לפי סעיף 14.

במסגרת התפקיד, השתתף יצחקי בגיבוש חוקי העבודה בשני העשורים האחרונים (ובכלל זה החוק להגברת האכיפה; התיקונים לחוק שכר מינימום; חוק הסכמים קיבוציים; חוק דמי מחלה; חוק הודעה לעובד; חוק הגנת השכר ועוד). במסגרת זו השתתף במאות דיונים בוועדות שרים וועדות כנסת, ועדות ממשלתיות וועדות ציבוריות.

בזכות השנים הרבות בשירות הציבורי היכרותו את מערכת יחסי העבודה בישראל קרובה מאוד, כך גם את כלל הארגונים – ארגוני המעסיקים וראשיהם, את ארגוני העובדים וראשיהם ואת המוסדות הפועלים במערכת יחסי העבודה בישראל, ובהם בתי הדין לעבודה.


"כיום אני כמובן בתקופת צינון, אבל אני מתכוון להמשיך במה שעשיתי בשירות הממשלתי – ייעוץ, בוררות, גישור – בשירות הפרטי, כלומר להישאר בתחום של יחסי עבודה", אומר יצחקי בריאיון לעדיף לרגל קבלת מגן ההוקרה בכנס המעסיקים של עדיף תקשורת, על תרומתו רבת השנים להתפתחות מערכת יחסי העבודה והפנסיה בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בציוני הדרך בחייו המקצועיים.


כותרת ביניים

"השיח בנושא הפנסיה השתנה לגמרי"


יצחקי ליווה כאמור שנים רבות את המגזר העסקי. על האופן שבו הוא רואה את מעורבותם של המעסיקים בדאגה לעובדים הוא אומר: "אני יכול להעלות על נס את דאגתם לרווחת העובדים. נעשו בשנים האחרונים, בעשור האחרון, הסכמים קיבוציים כלליים במשק שהיטיבו עם העובדים בצורה מאוד רצינית. גולת הכותרת לדעתי ששינתה בכלל את השיח הכלכלי של כל עובד ועובד זה ההסכם הקיבוצי לפנסיית חובה מ-2007 שהוצא לו צו הרחבה, ושגור על פי כל כחוק פנסיית חובה".

יצחקי מציין שכאשר ביקשו במשרד העבודה להרחיב את ההסכם הקיבוצי לפנסיה חובה הייתה עליהם ביקורת גדולה. "אז הגדרנו שחלק העובד וחלק המעסיק לתגמולים וחלק המעסיק לפיצויים היה עד 2.5% מהשכר. אז ממש גיחכו כלפינו "מה זו הפנסיה הזו". אמרנו שאנחנו עולים על המסלול ובהדרגה תוך 5 שנים אנחנו נגיע לאופטימיזציה של שיעורי ההפרשות לפנסיה. אכן זה קרה. אחר כך היה תיקון להסכם הקיבוצי והרחבנו אותו שוב ב-2011; וב-2016 היה הסכם להגדלת הפרשות שכמובן גם אותו הרחבנו בצו".

"השיח בנושא הפנסיה השתנה לגמרי", מדגיש יצחקי ומוסיף: "היום זה ברור לכל עובד שיש לו פנסיה תעסוקתית שהיא חובה ובעקבות זאת יש גם פנסיה לעצמאים בחוק. המדינה יחד עם הארגונים באמת הביאו למצב שלכל עובד ואפילו לכל עצמאי תהיה פנסיה תעסוקתית. זה דבר שאי אפשר להפריז בחשיבותו הכלכלית והסוציאלית".

הממונה לשעבר על יחסי העבודה במשק מסביר שנעשו עוד הרבה תהליכים אם זה בנושא האכיפה וההסדרה של חוקי העבודה. "אני חושב שב-2012 החוק להגברת האכיפה שנכנס לתוקף, נתן משמעות רבה לנושא האכיפה האלטרנטיבית – למשל עיצומים כספיים ולאו דווקא הליכים פליליים שהיו מסורבלים וממושכים ולא באו לידי ביטוי באכיפה יעילה או בתמורה שבאמת מגיעה לעובד בשל הפרה של הזכות שלו.

נושא שלדבריו הוא חשוב מאוד, הוא הנושא של תעסוקת מוגבלים. "גם כאן נעשה הסכם קיבוצי כללי בין המעסיקים לבין ההסתדרות שמגדיר מהו ייצוג הולם של מוגבלים במקומות עבודה. בעקבות זאת נעשה חוק ייצוג הולם לתעסוקת מוגבלים במגזר הציבורי. אלה התפתחויות באמת חשובות".


איזה הישג מקצועי אתה רואה כהכי גדול?

"הוצאנו ב-98 את האישור הכללי לפי סעיף 14. אחר כך כמובן צו הרחבה לפנסיה חובה וכמובן במשך השנים כשעמדתי מאחורי 100 החלטות להרחבת הסכמים קיבוציים שבאמת שינו את מערך זכויות העובדים בצורה דרמטית". אפשר לציין סגירת מעגל בצווי הרחבה כאשר ב 96 הרחבנו את הסכם המסגרת שקיצר את שבוע העבודה ל 43 שעות והצו האחרון שפעלתי להוצאתו היה להסכם לקיצור שבוע העבודה ל 42 שעות.



כותרת ביניים

"סכסוכים הם לא תמיד דבר רע"


אישרת לאורך הקריירה עשרות אלפי הסכמים קיבוציים. כיצד אתה רואה את היחסים בין הוועדים לבין המעסיקים? האם לרוב הם רואים עין בעין? האם ישנה אפשרות כזו בכלל?

"כשנכנסתי לתפקיד בשנת 1996 אמרו לי שהמטרה של הממונה על יחסי עבודה היא למנוע סכסוכים. אני אמרתי שהמטרה היא לא למנוע סכסוכים כי סכסוכים הם לא תמיד דבר רע. יש ניגוד אינטרסים בין המעסיקים לבין העובדים וממילא כששיש ניגוד אינטרסים יש סכסוך. אנחנו, תפקידנו ליישב את הסכסוך ולא למנוע אותו. תפקידנו למנוע שביתות וליישב את הסכסוך. כאשר יש יחסים מתמשכים, שני הצדדים מגיעים עם מודל של יישוב סכסוך והגעה להסכמים. נכון שכל צד יכול למשוך לצד אחר, אבל בסוף מגיעים לנקודת איזון ואם לא מגיעים לאיזון, הסכסוך יתפרץ ואז שוב יגיעו לנקודת האיזון".

יצחקי מסביר כי "אנחנו עדים גם בעקבות התיקון לחוק הסכמים קיבוציים שנעשה ב-2009 בדבר חובת ניהול משא ומתן, שינוי בנושא של התאגדות עובדים לפי ענפים. גם העובדים רוצים להתארגן ויש מעסיקים שמנסים למנוע התאגדות, אבל בסופו של דבר המעסיק מבין שיש התאגדות הוא מנהל משא ומתן עם כלל העובדים בצורה קיבוצית ולפעמים זה הרבה יותר נוח מלנהל משא ומתן פרטני עם כל עובד ועובד. זה יוצר מתיחויות במקום העבודה וכל אחד מסתכל על השני. אנשים יודעים שהולכים לפי הסכם קיבוצי, לפי התנאים שלו, אז כל עובד מרגיש בנוח והמעסיק מנהל משא ומתן אל מול הקבוצה וזה יותר נוח".


מה עמדתך לגבי העברת הסמכות באופן מוחלט לעובד וכיצד אתה רואה את מעמדו של המעסיק בעולם הפנסיוני החדש?

"אני יודע שהייתה התנגדות של הארגונים בזמנו לסעיף 20 בחוק קופות הגמל המאפשר לעובד חופש בחירה, כי יש עדיין את העניין שלא כל העובדים יודעים מה טוב להם ואיזה אפיק לבחור. כמי שהיה בין היוזמים ויצר את האישור הכללי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שם הדגשנו את החובה להפרשה גם לאכ"ע - נציגי האוצר מדי פעם ביקשו מאתנו להוריד את המוטיב הזה של הפרשות לאכ"ע ואנחנו לא הסכמנו. יכול להיות שיהיה קושי בדבר הזה שלא יהיה אישור לפי סעיף 14 שלא תהיה הפרשה לאכ"ע בקופת גמל. אם העובד בוחר לעשות את הדבר הזה, לא בטוח שמתקיימת החובה בהתאם לאישור הכללי או צו הרחבה לפנסיה חובה. יש סתירה בין הנושא של חופש הבחירה של העובד לבחור בכל אפיק, לבין הנורמה שנקבעה בצו ההרחבה לפנסיה חובה ובאישור הכללי לפי סעיף 14".

כאשר יצחקי נשאל מה יכול לעשות עובד שלא נהנה מהסכמים קיבוציים על מנת לשמור על הפנסיה שלו ראויה, הוא צוחק ואומר: "שכל אחד ידאג לאינטרסים שלו".


שכר המינימום המעודכן – האם הוא ראוי?

"שכר המינימום לפי חוק שכר מינימום הבסיסי הוא 47.5% מהשכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי. אני מוכרח לציין שמ-2006 ועד היום תמיד שכר המינימום החוקי שנקבע בהוראת שעה בעקבות הסכמים קיבוציים שנעשו בין המעסיקים להסתדרות והוא עולה על 47.5%, נראה לי 51%-52% מהשכר הממוצע. כידוע, עכשיו הוא 5,300 שקלים.

"יש תופעה ברוכה נוספת בהסכמים קיבוציים כלליים, שקובעים "שכר מינימום ענפי", שזה אפשרי. הוא נאכף לפי חוק הסכמים קיבוציים כשכר מינימום חוקי. אני יודע שזה מצוי בענף הבניין, אולי צריך לעדכן אותו בעקבות העלייה של השכר ל-5,300 שקלים. היו הסכמים כאלה גם בענפי הניקיון והשמירה. יתכן שזה יהיה גם בענפים נוספים. כמובן שמדברים על גבוה מעבר לשיעור החוקי הרגיל".



כותרת ביניים

"קיצור שבוע העבודה יביא ליותר פריון"


כממונה ראשי על יחסי עבודה, פעילותו של יצחקי הייתה גם במישור הבינלאומי, כאשר היה אחראי לייצוג המדינה (הממשלה) בארגון העבודה הבינלאומי.


כיצד נתפסת ישראל בעולם בהיבט של יחסי העבודה?

"כמי שהיה בראש המשלחת ל ILO (ארגון העבודה הבינ"ל) אני יכול לציין, אנחנו נמצאים ברמה גבוהה מאוד ביחס למדינות העולם בתנאים סוציאליים ותנאי עבודה. אני יכול לציין שאפילו ביחס לחלק ממדינות המערב ומדינות אירופה הנורמות אצלנו עדיפות. אנחנו, לצערי, מסתכלים תמיד על חצי הכוס הריקה אבל צריך להסתכל לפעמים על חצי הכוס המלאה. באמת התרומה של ארגוני המעסיקים להתפתחויות בתחום העבודה מאוד חשובה. הם היו בחוד החנית והובילו תהליכים שבעקבותיהם הממשלה הלכה".

מה עוד חסר במערכת יחסי העבודה בישראל שהיית רוצה לשפר?

"חשוב מאוד לשפר את הנושא של יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בשירות הציבורי. לדעתי, הנושא הזה כרגע מצוי בבעיה. ראוי לשנות ולעשות מתווה חדש לשעות עבודה ומנוחה.

"אני חושב שיש בעיה בנושא של שיעור התחלופה בפנסיה. ויש לעשות על מנת לצמצם את הפער האדיר שבין השכר לבין הפנסיה. למשל בנושא של שעות נוספות – אני לא מבין למה הן לא ייכללו בפנסיה. העובד עבד את השעה הזו אז מגיעה לו גם לגביה הפרשה לפנסיה באותו שיעור שבו השתכר (אם 125% או 150%). יש צורך בעדכון חוק פיצוי פיטורים, שגם נושא השעות הנוספות יתורגם כמרכיב בפיצויי הפיטורים, זה כמובן יגדיל את שיעור התחלופה בין השכר לבין הפנסיה".


מה באשר לשבוע העבודה?

"קיצור שבוע העבודה הוא אינטרס של המעסיקים. הוא פשוט יביא ליותר פריון. יש גם להסדיר את הנושא של גמישות בעבודה. הייתי חושב שאולי ראוי להגמיש את שעות העבודה לעובד שזקוק לפעמים לעשות סידורים בבוקר ולהגיע רק בשעה 11 לעבודה ולעבוד ולהשלים את השעות הרגילות שלו. אולי לחשב את השעות הנוספות פר שבוע ולא פר יום, כפי שנהוג היום. זאת, כאשר תהיה הגדלה של ערך שעה נוספת במתכונת כזו או אחרת. כמובן שהשינויים אמורים להיות מובלים על ידי ארגוני המעסיקים וההסתדרות. שיקבלו גושפנקה למשל באמצעות צו הרחבה או תיקוני חקיקה היכן שאי אפשר להסתפק בצו הרחבה בלבד".


מה דעתך על השבתות המשק והשימוש בכלי הזה לאיים כמעט על בסיס חודשי?

"תתפלא, אני חושב שלמעט פיקים כאלה או אחרים, במדינת ישראל עד כמה שזה נשמע לא אמתי, מתקיים "שקט תעשייתי". מספר ימי העבודה שאבדו למשק אינו גדול באופן יחסי. אנחנו שומעים פה ושם על שביתה במגזר הציבורי, אבל אני חושב שהדברים בסופו של דבר מסתדרים ושלא 'כצעקתה'. כמובן שאני לא מתייחס לשנים 2003-2004, שאז היו רפורמות, או 2011 או 2002 שהיו שביתות גדולות במגזר החינוך או במגזר הרפואי.




ליד 1

אני חושב שיש בעיה בנושא של שיעור התחלופה בפנסיה. ויש לעשות על מנת לצמצם את הפער האדיר שבין השכר לבין הפנסיה. למשל בנושא של שעות נוספות – אני לא מבין למה הן לא ייכללו בפנסיה. העובד עבד את השעה הזו אז מגיעה לו גם לגביה הפרשה לפנסיה באותו שיעור שבו השתכר (אם 125% או 150%). יש צורך בעדכון חוק פיצוי פיטורים, שגם נושא השעות הנוספות יתורגם כמרכיב בפיצויי הפיטורים, זה כמובן יגדיל את שיעור התחלופה בין השכר לבין הפנסיה".




ליד 2

"אנחנו נמצאים ברמה גבוהה מאוד ביחס למדינות העולם בתנאים סוציאליים ותנאי עבודה. אני יכול לציין שאפילו ביחס לחלק ממדינות המערב ומדינות אירופה הנורמות אצלנו עדיפות. אנחנו, לצערי, מסתכלים תמיד על חצי הכוס הריקה אבל צריך להסתכל לפעמים על ח

10 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כתבו עלינו

ת"ב 25064-12-18 בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו המבקשת: אסותא מרכזים רפואיים בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד תדמור המשיבה: הסתדרות העובדים הכללית החדשה ע"י ב"כ: עו"ד פרנקו כב' השופטת שגית דרוקר: פסק דין זה עני

למה גישור?

חסכון במשאבים יש לך סכסוך ואתה מבקש לצמצם ולחסוך באמצעים לפתרונו בחר בהליך הגישור. כך תחסוך בכסף שהרי רוב הגישורים מסתיימים בישיבה אחת או מספר ישיבות מצומצם. כך גם בחסכון בזמן שהרי סכסוך משפטי שנתון ל